Vayedaber

'Avodah Zarah

Daf 14a

משנה: הַחַרְצַנִּים וְהַזָּגִין שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרִין וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לַחִין אֲסוּרִין יְבֵישִׁין מוּתָּרִין.

Traduction

Il est défendu d’utiliser les pépins et les peaux de raisins des païens, ni d’en tirer profit. Tel est l’avis de R. Meir. Les autres docteurs n’interdisent que les pépins verts, non les secs.

Pnei Moshe non traduit

מתני' החרצני' והזגין. הזגין הם הקליפות של ענבים והחרצנים הן הגרעינין שבתוכן:

לחים. בתוך י''ב חדש:

אסורין. אף בהנאה:

יבישין. לאחר י''ב חדש מותרין אף באכילה והלכה כחכמים:

משנה: הַמּוּרִיֵיס וְהַגְּבִינָה וְתֵירייָקֵי שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרִין וְאִיסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין אִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה׃

Traduction

Les saumures (69)Pour le sens de almuris voir notre note au t. 5, pp. 323-4. et le fromage provenant de Bet-Onéqé (70)Les mots entre [ ], omis au texte jérusalémite, sont pris du texte Babli. et la thériaque des païens sont interdits, avec défense d’en tirer nul profit. Tel est l’avis de R. Meir. Les autres docteurs disent qu’il est permis d’en tirer un profit indirect (71)La Guemara de ce § est traduite en (Terumot 11, 1)..

Pnei Moshe non traduit

מתני' המורייס. שומן של דגים ורגילין היו שמערבין בו יין אבל אם ניכר שלא נתערב בו יין כ''ע ל''פ דשרי:

הגבינה ותירייקי. ובנוסחת הבבלי בית אונייקי שם כפר שרוב עגלים שלהם קריבין לע''ז ור''מ חייש למיעוטא וקסבר דאע''ג דרוב עגלים הווי מיעוטא כנגד שאר בהמות חיישינן למיעוטא וכל הגבינות הנמצאים שם אמרינן דילמא בקיבת עגלי ע''ז העמידן וחכמים לא חיישי למיעוטא והלכה כחכמים:

הלכה: הַמּוּרִיֵיס וְהַגְּבִינָה כול'. יַיִן לְמוּרִייֵס רִבִּי מַתִּיר. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר. לְפִיכָךְ אִם עָבַר וְנָתַן רִבִּי אוֹסֵר לַזָּרִים. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר לַזָּרִים. רִבִּי מָנָא בַּר תַּנְחוּם בָעֵי. כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מַתִּיר לַזָּרִים. וּמוּרִייֵס הַגּוֹי לָמָּה הוּא אָסוּר. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּרַ בָּא. מִשּׁוּם תַּבְשִׁילֵי גוֹיִם. וְהָתַנֵּי. אוּמָּן מוּתָּר. שֶׁאֵינוֹ אוֹמָּן אָסוּר. אוּמָּן מוּתָּר לֹא בְשֶׁאֵינוֹ מְבוּשָּׁל. וְדִכְווָתָהּ שֶׁאֵינוֹ אוֹמָּן אָסוּר אַף עַל פִּי שֶׁמְּבוּשָּׁל. מַאי כְדוֹן. אֶת שֶׁהוּא לִיטּוֹל אֶת הַזּוֹהֲמָא מַחְמַת עֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר. הָדָא אָֽמְרָה. הֲנָאַת עֲבוֹדָה זָרָה אֲסוּרָה וַהֲנָאַת תְּרוּמָה מוּתֶּרֶת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַדְייָא. כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר אוּמָּן מוּתָּר וּבִלְבַד בְּיוֹדְעוֹ.

Traduction

voir (2,7)

Pnei Moshe non traduit

גמ' יין למורייס. סוגיא זו כתובה בריש פי''א דתרומות והתם שייכא ואגב דפריך ממתני' מייתי לה כולה דתנן התם אין נותנין דבילה וגרוגרות של תרומה לתוך המורייס מפני שהוא מאבדו אבל נותנין את היין למורייס מפני שנותן בו טעם וקאמר התם מתניתא דרבי היא דפלוגתא היא בתוספתא שם פ''ח דרבי הוא דמתיר ליתן יין של תרומה למורייס ור''א בר' שמעון אוסר דס''ל דאינו נותנו אלא לעבור את הזוהמא והלכך אסור מפני שהוא מאבדו:

לפיכך אם עבר ונתן. לדברי רבי אסור המורייס לזרי' מפני שהיין של תרומה נותן בו טעם ומידי דעבידא לטעמא לא בטיל ולר''א בר''ש מותר לזרי' שהיין נאבד הוא ובטיל:

כדברי שהוא מתיר לזרי' א''כ מורייס הנכרי למה הוא אסור. הרי היין שנותנין בתוכו בטל הוא:

משום תבשילי נכרי'. הוא דאסר ולא משום חשש יין לנסך:

והתני. בתוספתא דמכלתין פ''ה מורייס אומן ה''ז מותר משום דלא מרע נפשיה:

אומן מותר לאו בשאינו מבושל. הוא דהתירו וא''כ דכוותה שאינו אומן אע''פ שאינו מבושל אסור כצ''ל וכן הוא בתרומות:

מאי כדון. השתא הדרא קושיא לדוכתיה מ''ט אסרו למורייס:

את שהוא וכו'. כלומר לעולם יין למורייס משום לעבורי זוהמא הוא דעבידא ובע''ז אסור דעכ''פ הנאה אית ביה מחמת יין נסך:

הדא אמרה וכו'. כלומר אפי' ההיא הנאה אסרו ביה ביין נסך ומשום חומרא דע''ז ובתרומה מותרת דאין איסור הנאה בתרומה:

ובלבד ביודעו. דלא חשיד לשקר ומהימן ליה שלא נתן לתוכו יין:

הלכה: הַחַרְצַנִּים וְהַזָּגִין שֶׁלְּגוֹיִם כול'. רַב שֵׁשֶׁת בְּשֵׁם רַב. לַחִים אֲסוּרֵין אֲפִילוּ בִּהֲנָאָה. יְבֵישִׁין מוּתָּרִין אֲפִילוּ בַּאֲכִילָה. וְהָא תַנִּינָן. אֵינוֹ נַעֲשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. בְּמֵשִׁלָם לְתוֹךְ הַבּוֹר הִיא מַתְנִיתָא.

Traduction

R. Sheshet dit au nom de Rav: les parties du raisin encore fraîches sont interdites à toute jouissance; mais une fois sèches on peut même les manger. -Mais n’est-il pas dit plus loin (4,8): ''le vin est déclaré seulement de libation (interdit) lorsqu’il a passé dans la cuve'', non s’il est encore dans le grain? -En effet, dit R. Aba au nom de R. Juda, il est question dans la Mishna du marc tiré de la cuve.

Pnei Moshe non traduit

גמ' והא תנינן. לקמן בפ''ד ואינו נעשה יין נסך עד שירד לבור וא''כ אמאי לחין אסורין:

במשלם לתוך הבור הוא מתניתא. מתני' מיירי שמשלה אותן הנכרי מתוך הבור ואחר שדרך עליהן ונמשך היין לבור ואם עד שלא דרך ונמשך היין מהן אפי' לחין מותרין באכילה:

וְרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי לָֽעְזָר. חַד אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁמְמָעֲטוֹ מִמִּידָּתוּ. וְחַד אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁמְמָעֲטוֹ מִשּׁוֹתָיו. וְלֹא יָֽדְעִין מָאן מַר דָּא וּמָאן מַר דָּא. מִן מַה דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. וָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. אֵינָהּ מֻחְלֶפֶת. תַּמָּן בְּכֹהֵן וְהָכָא בִּבְעָלִים. הֲוֵי דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁמְמָעֲטוֹ מִשּׁוֹתָיו.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

ר' יוחנן ורבי אלעזר. התם בתרומות קאי דתנינן אין מבשלין את היין מפני שהוא ממעיטו ר' יהודה מתיר מפני שהוא משביחו ופליגי לענין מאי ממעיטו:

ממדתו. שנחסר על ידי בישול:

משותיו. שאינו שוה כ''כ כמו יין חי ובני אדם חפצין יותר בו מביין מבושל:

ולא ידעין. ומספקא לן מי משניהם אמר הטעם הזה ומי אמר זה ממה דאמר ר' יוחנן בספ''ב דתרומות על הא דתנן שם אין תורמין יין מבושל על שאינו מבושל מפני שהוא רע על היפה וקאמר התם מתני' כר' יהודה וכלומר דאע''ג דפליג התם ברישא גבי תורמין בצל קטן שלם וכו' מ''מ ההיא דשאינו מבושל על המבושל וכו' כר' יהודה נמי אתיא דלא חזינן דפליג בסיפא והדר פריך ר' יוחנן שם מחלפה שיטתיה דר' יהודה מריש פ''ח דקתני מפני שהוא משביחו אלמא דס''ל יין מבושל עדיף טפי. ואמר ר''א אינה מחלפה שיטתו דתמן בפ''ח בכהן הוא דמתיר לבשלו דאע''פ שמחסרו ממדתו מ''מ משביחו מחמת שהוא מתקיים לו והכא בפ''ב בבעלים וצריך לתרום מן היפה לפי שנוח לו יותר להכהן ליקח ממנו יין חי כפי המידה וש''מ דר' יוחנן דקא' מחלפה שיטתיה דר' יהודה הוא דאמר דטעמיה דת''ק מפני שממעטו משותיו והלכך אפי' בכהן אין לו לבשלו ולעשות גרוע מכמות שהיה:

תַּמָּן תַּנִּינָן. וְכֵן בְּגֶפֶת חֲדָשָׁה. אֲבָל בִּישָׁנָה טָהוֹר. אֵי זוֹ הִיא חֲדָשָׁה. בְּתוֹךְ י''ב חוֹדֶשׁ. יְשָׁנָה לְאַחַר י''ב חוֹדֶשׁ.

Traduction

On a enseigné ailleurs (72)(Kelim 9, 5).: De même, du résidu neuf d’olives est susceptible d’impureté (donnant encore de l’huile), mais le résidu vieux (d’où il n’y a plus rien à tirer) reste pur. On l’appelle neuf durant toute la première année, et vieux après ce délai (73)Tossefta à Baba Qama 6..

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. בפ''ט דכלים חרסין שנשתמש בהן משקין טמאין ונפל לאויר התנור והוסק התנור טמא שסוף המשקה לצאת וכן בגפת חדשה. פסולת של זיתים לאחר שהוציאו שמנן:

אבל בישנה טהור. ותני עלה בתוספתא דכלי' פ''ו דב''ק איזו היא חדשה וכו' וכת''ק דהתם והכא נמי במתני' כן:

14a אֲרָמַייָא אִיתְבְּזָעַת זִיקֵיהּ וְקִיבְּלָהּ יִשְׂרָאֵל גַּו דִידֵיהּ. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַבָּנִן. אָֽמְרֵי. מְמַלֵּא אוֹתָן ג' יָמִים מֵעֵת לָעֵת.

Traduction

Il arriva à un Araméen que son outre de vin se fendit; un israélite recueillit le vin dans sa cruche. On soumit aux rabbins la question de savoir s’il est permis de se servir de ce vase: ils répondirent qu’il faudra d’abord emplir d’eau le vase pendant 3 jours successifs, chaque jour à nouveau.

Pnei Moshe non traduit

ארמייא איתבזעת זיקיה. אצל נכרי א' נבקע הנוד שלו וקיבל ישראל את היין תוך נוד שלו ושאל לרבנן ואמרו צריך מילוי ג' ימים ומיירי שהכניס את היין לקיום ששהא בתוכו ג' ימים:

רִבִּי יָסָא אֲזַל לְצוֹר. חֲמָא יַתְהוֹן זָֽפְתִין זִיקוּקִין זְעִירִין וְיִשְׂרָאֵל זְבַנִּין. אֲמַר. מָאן שָׁרָא לְכוֹן. שְׁאָלוּן לְרִבִּי יִצְחָק וּלְרִבִּי מָנִי וְאָֽסְרוּן.

Traduction

R. Yassa étant allé à Tyr vit les païens poisser de petites cruches que les israélites achetaient ensuite. -Qui vous l’a permis? dit le rabbi; ils allèrent consulter R. Isaac et R. Mena, qui le leur défendit.

Pnei Moshe non traduit

זפתין זיקוקין זעירין. זופתין נודות קטנים וישראל לוקחין מהן:

ואסרן. משום נודות זפופות כדתנינן בברייתא דלעיל:

'Avodah Zarah

Daf 14b

משנה: אָמַר רִבִּי יְהוּדָה שָׁאַל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדָּרֶךְ מִפְּנֵי מָה אָֽסְרוּ גְּבִינוֹת הַגּוֹיִם. אָמַר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּקֵבָה שֶׁל נְבֵילָה. אָמַר לוֹ 14b וַהֲלֹא קֵיבַת עוֹלָה חֲמוּרָה מִקֵּיבַת נְבֵילָה וְאָֽמְרוּ כֹּהֵן שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה שׂוֹרְפָהּ חַיָּה וְלֹא הוֹדוּ לוּ אֶלָּא אָֽמְרוּ לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. חָזַר וְאָמַר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּקֵיבַת עֶגְלֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אָמַר לוֹ אִם כֵּן לָמָּה לֹא אֲסָרוּהָ בַהֲנָאָה. הִשִּׂיאוֹ לְדָבָר אַחֵר אָמַר לוֹ יִשְׁמָעֵאל אָחִי הֵיאָךְ אַתָּה קוֹרֵא כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן אוֹ כִּי טוֹבִים דּוֹדַייִךְ. אָמַר לוֹ כִּי טוֹבִים דּוֹדַייִךְ. אָמַר לוֹ אֵין הַדָּבָר כֵּן שֶׁהֲרֵי חֲבֵרוֹ מְלַמֵּד עָלָיו לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים׃

Traduction

R. Juda dit que R. Ismaël demanda à R. Josué pendant qu’ils voyageaient ensemble: -Pourquoi les fromages des païens sont-ils interdits? -Parce que ceux-ci font coaguler le lait dans un estomac de bête crevée. -Quoi! répliqua R. Ismaël, est-ce que l’estomac d’un holocauste ne comporte pas plus de gravité que celui d’une charogne; et comme un jour l’avis fut exprimé qu’un cohen qui désire manger cette partie peut l’avaler crue, l’avis ne fut pas confirmé, en disant que l’on ne doit pas en jouir sans que ce soit là une prévarication? -L’interdit provient, dit R. Josué, du séjour du lait dans l’estomac d’un veau offert à l’idole. Mais alors, répliqua R. Ismaël, pourquoi ne pas en interdire toute jouissance? Son interlocuteur parla d’un autre sujet et dit: Ismaël mon frère, lis-tu (Ct 1, 2): tes amours sont meilleurs que le vin, DODEKHA ou DODAIKH? -J’adopte cette dernière leçon, dit R. Josué. -Non, fut-il répliqué, car le verset suivant autorise la première leçon (il ne faut donc pas y regarder de trop près).

Pnei Moshe non traduit

מתני' מפני מה אסרו גבינות הנכרים. באכילה ולרבנן קא בעי דמשום חלב בהמה טמאה ליכא למיחש דקים לן חלב בהמה טמאה אינה נקפה:

מפני שמעמידין אותה בקיבה של נבילה. בחלב שבתוך הקיבה:

והלא קיבת העולה חמורה. שהעולה אסורה בהנאה ומועלין בה:

שדעתו יפה. שאינו קץ ומואס בה:

שורפה חיה. דפירשא בעלמא היא:

ולא הודו לו. להורות כן לכתחילה אבל אמרו לא נהנין מדרבנן ולא מועלין מדאו' אלמא מדלית ביה מעילה ש''מ האי חלב הכנוס בקיבה כפירשא בעלמא הוא:

בקיבת עגלי ע''ז. שנעשו לה תקרובת וגבי ע''ז אפי' פירשא בעלמא היא אסור דכתיב בה ולא ידבק בידך מאומה מן החרם:

השיאו לדבר אחר. ולא רצה לגלות לו טעמו של דבר מפני שעדיין לא עברו י''ב חדש שנגזר' גזירה זו וכי גזרי רבנן גזירה לא מגלו לטעמא עד תריסר ירחי שתא עד שתתפשט גזירתן דילמא איכא דלא ס''ל לטעמיה ואתי לזלזולי בי' וטעמא דאסרו גבינת נכרים מפני שמעמידין אותן בעור הקיבה של שחיטת נכרים שהיא נבילה ועור לאו פירשא הוא ואסור ואע''פ שהוא דבר מועט כנגד כל החלב כיון שהוא מעמיד החלב ועושה בו מעשה לא בטיל דקי''ל הכל הולך אחר המעמיד ומשום בשר בחלב לא היה אסור כיון שהבשר בפני עצמו מותר אינו אסור בחלב אע''פ שמעמידו עד שיתן בו טעם אבל דבר של איסור מעיקרו אסור בהיתר כל זמן שהוא מעמיד אף על פי שאינו נותן בו טעם:

כי טובים דודיך. לשון זכר:

או כי טובים דודייך. לשון נקבה וה''ק כ''י לפניו ישקני הקב''ה מנשיקות פיהו כי כך אמר לי כי טובים דודייך מיין:

אין הדבר כן שהרי חבירו מלמד עליו. שלשון זכר הוא והכי קאמרה כנסת ישראל לפני הקב''ה ערבים עלי דברי דודך כלומר תקנות שתקנו וגזרו החכמים יותר מיינה של תורה מעיקר תורה שבכתב:

הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוּדָה שָׁאַל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ כול'. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּרַ בַּא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מִפְּנֵי עֲגָלִים שֶׁשָּׁם נִשְׁחָטִין לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה. שָׁמַע רִבִּי יוֹחָנָן וָמַר. יָפֶה לִימְּדָנוּ רִבִּי. שֶׁכֵּן הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה לַעֲבוֹדָה זָרָה אֲפִילוּ פִּירְשָׁהּ אָסוּר. רִבִּי יוֹחָנָן בָעֵי. מָצָא בָהּ טַבַּעַת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. טַבַּעַת בְּעֵינָהּ הִיא. פִּירְשָׁהּ גּוּפָהּ הִיא.

Traduction

R. Jacob b. Aha ou R. Simon b. Aba dit au nom de R. Josué b. Levi: R. Meir interdit de tirer parti des fromages de Bet-Onéqé, parce qu’il arrive de sacrifier là des génisses à l’idolâtrie. R. Yohanan l’ayant entendu dit: notre maître nous en a enseigné une bonne explication; car, s’il est permis de coaguler le fromage dans l’estomac d’un animal, c’est différent pour l’animal sacrifié à l’idolâtrie: il est interdit de profiter même de ses excréments. R. Yohanan demanda: si dans les intestins d’un tel animal on trouve un anneau, est-il aussi défendu d’en tirer parti? -Non, dit R Yossé: un anneau est un corps distinct, tandis que l’excrément fait partie intégrante de l’animal – (74)''Suivent 2 passages déjà traduits: 1° Betsa 1, 1; 2° en (Berakhot 1, 7); après quoi se trouve répétée par erreur la phrase initiale de ce §.''.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מפני עגלים ששם וכו'. אמתני' דלעיל קאי וטעמא דר''מ מפרש דאוסר בגבינות כפר ותירייקי אפי' בהנאה מפני עגלים ששם נשחטין לשם ע''ז ור''מ חייש למיעוטא כדפרישית שם:

שמע ר' יוחנן ואמר יפה לימדנו רבי. האי טעמא אליבא דרבי מאיר דאף על גב דמעמידין את הגבינה בקיבה ופירשא בעלמא היא מיהו בע''ז שאני שכן השוחט בהמה לע''ז אפי' פירשה אסור כדשמעינן ממתני':

מצא בה טבעת. בבהמה שנשחטה לע''ז אי נימא דאסור בהנאה:

טבעת בעינה היא. שאני טבעת דבעינה היא באת לתוך מעיה ולאו מגופה קא רבי אבל פירשה מגופה היא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source